האסטרואיד

340 מטר של סלע במסלול בן 324 ימים

אפופיס אינו שביט, אינו מטאור, ואין בו כשלעצמו שום דבר יוצא דופן. מיליוני סלעים בגודל הזה מקיפים את השמש. מה שהופך דווקא אותו לראוי לאתר שלם הוא חשבון פשוט: המסלול שלו ומסלול כדור הארץ מגיעים לאותה נקודה באותו רגע באפריל 2029, קרוב יותר מכל גוף בגודל הזה בהיסטוריה המתועדת.

המספרים

איך מצאו אותו

שלושה אסטרונומים במצפה הלאומי קיט פיק — רוי טאקר, דיוויד תולן ופבריציו ברנרדי — קלטו אותו ב־19 ביוני 2004. הם עקבו אחריו שני לילות ואיבדו אותו. חצי שנה אחר כך הוא אותר מחדש ממצפה סיידינג ספרינג באוסטרליה, ורק אז חישובי המסלול חשפו מה הוא עומד לעשות. בהמשך התברר שגם תצלומי ארכיון ממרץ 2004 מכילים אותו, ולכן קשת התצפיות מתחילה לפני תאריך הגילוי.

השם

אפופיס הוא נחש התוהו מהמיתולוגיה המצרית, אויבו של אל השמש רַע, המנסה מדי לילה לבלוע את השמש. המגלים בחרו בשם בכוונה. שניים מהם היו חובבי הסדרה Stargate SG-1, שבה אפופיס הוא נבל. השם אושר לאחר שהגוף קיבל את מספרו הקבוע, 99942.

ממה הוא עשוי

מכ״ם וספקטרוסקופיה משייכים את אפופיס למחלקה Sq: גוף סלעי עשיר בסיליקטים, בהרכב דומה למטאוריטים הנפוצים ביותר שמגיעים לקרקע. האלבדו שלו, 0.35, גבוה לאסטרואיד — כלומר סלע בהיר יחסית בעל פני שטח טריים, ולא גוף פחמני כהה. הוא מוארך, בערך בצורת בוטן, והסיבוב שלו אינו סביבון פשוט: הוא מתהפך סביב יותר מציר אחד, בזמן מחזור קרוב ל־30.6 שעות.

לאן הוא הולך

אפופיס שייך לקבוצת אָתֵן: מסלולו קטן ממסלול כדור הארץ, ולכן הוא מבלה את רוב כל שנה שלו בת 324 הימים בתוך המסלול שלנו ויוצא החוצה רק לסירוגין. המסלול נטוי ב־3.3 מעלות בלבד ביחס למישור כוכבי הלכת, וזה חלק מההסבר לכך שהמפגשים עם כדור הארץ כה תכופים, וב־2029 כה קרובים.

מה יקרה אחרי 2029

החלוף של 2029 ישנה את אפופיס פיזית. כוח הכבידה של כדור הארץ ימתח ויעצב מחדש את מסלולו, יאריך את שנתו ויעביר אותו מקבוצת אָתֵן לקבוצת אפולו. כוחות גאות עלולים לחולל מפולות על פניו, וההתהפכות שלו עשויה להשתנות. שתי חלליות יצאו לצפות: OSIRIS-APEX של נאס״א, שכבר בדרך לאחר החזרת הדגימות מבנו, ו־Ramses של סוכנות החלל האירופית, שאמורה להגיע לפני המפגש ולעקוב אחר השינויים בזמן אמת.